Israel Shamir

Ideas that will Derail the descent to Barbarity

על האנטישמיות

שמתי לי לב לשימוש מופרז שנעשה במילה זאת בארץ בויכוחים למיניהם. אם לאדם אין כבר מה לומר תוך כדי ויכוח  – הוא זורק לאוויר את מילת הקסם “אנטישמי” וחושב שבכך הוא ניצח את יריבו. אנטישמי הרי פירושו: אויב העם היהודי, ומי רוצה להיחשב כאחד כזה בזמנינו אנו? במערב פוליטיקאי שנדבק לו כינוי כזה גמר למעשה את הקריירה הפוליטית שלו. כך גם בהרבה תחומים אחרים.

תמיד תהיתי על שימוש תכוף במילת גנאי זו. מעניין בכלל שמשתמשים דווקא במילה “אנטישמי” ולא “אנטי-יהודי”. הרי יהודים הם חלק קטן יחסית של הגזע השמי ורוב רובו הוא בכלל הערבים. ברם, גם כלפי הערבים עצמם משתמשים במונח מוזר זה, כשמתכוונים בעצם לומר “אנטי-יהודי”. אפילו כלפי היהודים לא בוחלים להשתמש במילת גנאי זאת, או בביטוי אחר שלה: שונא עצמו. בקיצור, אסור לומר אמת ולמתוח שום ביקורת על היהדות – זה מיד ייחשב לאנטישמיות והאדם כזה מוכרז בכל הכיכרות כאויב העם היהודי. לי, שגדל במשטר טוטליטארי, זה מזכיר גורל של אנשים שאחרי שמתחו ביקורת כלשהי על המשטר שם, מיד הוכרזו כ”אויבי העם” או המרגלים בשליחות ה”אימפריאליסטים” האנגלו-אמריקאים והוצאו, אחר משפטי הראווה, להורג.

חוסר סובלנות משווע זה כלפי הביקורת הקלה ביותר על היהדות תמיד הדהים אותי. הוא מראה על תסביכים קולקטיביים ורגשי הנחיתות, למרות שהיהדות טוענת כידוע על היותנו העם הנבחר. לדעתי, הגישה הזאת היא לא בריאה ומסוכנת. העם היהודי סבל רבות משך ההיסטוריה שלו והיה שנוא בכל הזמנים וברוב המקומות. אחרי הרבה תלאות הקמנו לנו את המדינה על מנת לפתור את הבעיה – והנה, דווקא כאן אנו שנואים הכי הרבה ונהנים מפחות ביטחון  מאשר בחו”ל. מה זה אומר? זה אומר שלא השכלנו לרדת לשורשי הבעיה, לשורשי האנטישמיות. היות ואסור למתוח שום ביקורת על היהדות, אנו מפילים את הסיבה לכל הצרות שלנו על הלא יהודים המרושעים ו”האנטישמים”. אנו הרי תמיד היינו 100% איתם. האומנם כך?

למה, למשל, כל מי שטוען שהיהודים שולטים באמצעי התקשורת, בכלכלה או אפילו בהוליווד, מיד נתקל בתגובה רגשית שלילית מצד היהודים ומיד מוכרז כאנטישמי, משמע האויב של העם היהודי? למה לא לבחון בצורה שקולה ואובייקטיבית את הטענה הזאת? האם זה לא נכון ואין לנו שום השפעה בעולם? היהודים, כידוע, הם עם כישרוני למדי בהרבה תחומי החיים ועל כך אין כל ויכוח. בלי כל ספק, הדבר מעורר קנאה ויש הרבה אנטישמיות על רקע זה. ברם, אנו מואשמים בכך שאנו מנצלים את כישרונותינו לתועלת אגואיסטית צרה שלנו בלבד, מסתגרים בתוך עצמנו, איננו מעורים מספיק בחיי המדינה בה אנו חיים ואיננו נרתעים מניצול תמימותם של הלא יהודים.

מסקנה: לא האנטישמים הם אויבי העם היהודים אלא השמים, הלאומנים, קנאים דתיים וסופרמסיסטים למיניהם! מה שנקרא אנטישמיות היא תגובה טבעית ומובנת להתנשאות לבוז שהיהודים רוחשים כלפי הלא יהודים. למעשה האנטישמים הם הראי דרכו משתקפת פרצופה הגזעני של היהדות. להאשים את האנטישמים זה כאילו להאשים את הראי בכיעורנו המוסרי. אדרבה, על האדם נבון לנסות ולתקן את המגרעות שהראי מצביע עליהן.

Featured Posts

If They Are Bombed - They Are Daesh

President Putin is a pirate, no less. In his declaration at the UN, he stole President Bush Jr’s copyrighted 2001 ...

Read More

A Syrian Breakthrough

The Russians and their Syrian allies have cut the main supply line of the rebels to the north of Aleppo, ...

Read More

Evan El-Amin  /  Shutterstock.com

Clinton's Gender Wars

Will the men voting for Mrs Clinton end up in Hell? I am not sure. We know that women who ...

Read More

Evan El-Amin  /  Shutterstock.com

Les guerres de genre de H. Clinton

Est-ce que les hommes qui votent pour H. Clinton vont finir en enfer ? Je n'en suis pas sûr. Nous savons ...

Read More

Ryan Rodrick Beiler / Shutterstock.com

Autumn in Palestine

Autumn is beautiful in Palestine: overripe blue-green figs, unpicked pomegranates pecked by birds, heavy grapes turn red. Now is the ...

Read More

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Israel Shamir © 2016 Frontier Theme